האבקה מתבצעת ברבייה מינית, רבייה מינית מצמחים מתרחשת כאשר האבקנים מן המאבק מועבר לצלקת, כאשר ביצית מופרת זרעים יתפתחו עלי הכותרת יפלו ותישאר השחלה שממנה יתפתח הפרי. האבקה עצמית מתרחשת כאשר אבקנים מן המאבק מפרה את הביציות על אותו הפרח או הצמח. האבקה זרה מתרחשת כאשר האבקה מועבר צלקת של צמח אחר. דרכי האבקה יכולות להיות אביוטיות כמו רוח מים או ביוטיות בע”ח, האבקה באמצעות רוח האבקנים אינם בולטים אלה יבשים וקלים צמחים שמואבקים בעזרת הרוח, אגוז-פקאן. האבקה באמצעות מים מופצים על ידי זרמי המים, האבקה באמצעות בעלי חיים על ידי גורמי משיכה בפרחים. במקביל התפתחות מנגנוני ההאבקה בצמחים, התפתחו בעלי-חיים המתמחים בהאבקת פרחים (קו-אבולוציה(, כדי שהפרח יוכל למשוך מאביק הוא חייב לשגר אותות או גירויים או מתאימים לקשת החושים של המאביק. גורמי המשיכה הם צורת הפרח, צבע, ריח. הגמול שמציע הצמח הוא בדר”כ צוף או גרגרי אבקה למעט יוצא מן הכלל (צמח התאנה) וזה אינו גורם המשיכה. במקרים מסויימים אין גמול אלא רק הטעיה. האבקנים המשמשים כמזון נצמדים עלי ידי מבנה ספציפי כגון: בעלי צלעות, שקעים, חספוס או ע”י חומר מדביק. האבקנים מכילים חלבונים וחומצות אמינו אשר מהווים מקור תזונה למאביקים.הצמח מייצר כמויות גדולות של אבקה על מנת להבטיח שהמאביק גם יזון ממנה וגם יצליח להעביר כמות מספקת לצמחים אחרים. צוף זוהי התייעלות של תהליך האבקה, ייצור האבקנים הוא בזבזני בגלל תכולתו לעומת זאת צוף, צוף מכיל סוכרים, מעט: חומצות אמינו, מינרלים וויטמינים. התפתחות קו-אבולוציונית גררה ספציפיות בין בע”ח לפרחים במהלך האבולוציה ההדדית של הפרחים ומאביקיהם התפתחו מאפיינים לכל קבוצת פרחים המואבקת ע”י מאביק מסוים . כגון : פרחי החיפושיות: בעלי צורה פתוחה ורדודה כעין צלחת או קערה, אבקנים מרובים, ביציות מרובות. האבקה ו/או הצוף גלויים וגם המאבקים והצלקות חשופים וגלויים. פרחי הזבובים: כותרת שטוחה או בעלת צינור קצר, בעלת צבעים בהירים, אברי הרבייה חשופים והצוף גלוי או חבוי למחצה. פרחי הפרפרים: בעלי צבעים בולטים וריח עדין. הפרחים זקופים, מפתח הפרח בעל צורה עגולה, המשכו כצינור צר וארוך בו נאגר הצוף. הפרפרים נמשכים לצוף שמופרש בשעות היום. פרחי העשים: תפרחות או פרחים גדולים בעלות ריח עז וצבע בהיר הפרחים והעשים פעילי לילה, בלילה מתרחשת שפיכת האבקה, הפרשת הריח והצוף.. הצוף נאגר בשפע בצינור הפרח הארוך והצר העשים מוצצים את הצוף תוך כדי רפרוף. פרחי דבורים: הם בעלי סימטריה מעגלית או דו-צדדית. הכותרת חזקה ומאפשרת נחיתה. צבעיה כחול, צהוב או אולטרה סגול. הפרח מדיף ריח עדין. הצוף אינו גלוי האבקנים והצלקות גלויים למחצה. פרחי צפורים: עתירי צוף לרבו עלי כותרת אדומים, הציפורים המאביקות פעילות ביום, בעלות חוש ראייה (או פעמונית) רחבה וחזקה וחסרי ריח בד”כ. השחלה מוגנת והצוף חבוי. זוהי הסימביוזה בין פרחים למאביקים הספציפיים שלהם.